● ביום ראשון ייערכו הבחירות לוועד הקהל ולגבאי "בית חיינו", והציבור בקראון הייטס נבוך: שני הרבנים הנבחרים, הרב אזדאבא והרב שווי, הוציאו מכתבים מנוגדים האחד לשני. הרב שווי תומך בבחירות, וכותב שחוב קדוש להשתתף בהם, כהוראת הרבי. מנגד טוען הרב אזדאבא שאין להשתתף בבחירות אלו. מה דעת כבוד הרב בעניין?

כאחד שמעורב במימסד הרבני בשכונה מזה שנים רבות, כאשר ישבתי פעמים רבות לדיני תורה עם הרב מארלאוו ע"ה, ויבלחט"א הרב אזדאבא והרב שווי – הייתי עד לתהליכי הבחירות לוועד הקהל ולרבנים, מאז הבחירות הראשונות בשנת תשמ"ו, וראיתי את היחס החיובי והמיוחד של הרבי לבחירות בשכונתנו. כמו כן ראיתי את ההסתייגות של הרבי כאשר הרבנים ניסו להתערב בתהליך הבחירות.

משום כך, פלא בעיני שהרב אזדאבא חתם על מכתב נגד ההשתתפות בבחירות אלו. ברור לי שכוונתו של הרב אזדאבא – כפי שמשתמע מניסוח מכתבו – היא לא לאסור את הבחירות, אלא רק להביע את דעתו שקיום הבחירות במועד הנוכחי עשוי להזיק לשכונה בכמה עניינים.

למרות זאת דעתי שלאף רב אין את הסמכות להתערב בהנהגת הקהל בענייני הבחירות, ולאסור או לדחות את הבחירות.

כולם יודעים על המענה החריף של הרבי לאחר שהרבנים ניסו להתערב בתהליך הבחירות בקראון הייטס בשנת תשמ"ו. באותן בחירות פסלו הרבנים כמה מהמועמדים לוועד הקהל, ולאחר שהרבי כתב להם שעליהם לכתוב את טעמיהם על פי שולחן-ערוך, כתבו הרבנים לרבי שפסילת המועמדים הייתה מטעמים אישיים שאי-אפשר לפרסמם, ובממילא – כתבו הרבנים לרבי – "א. חשבנו שמספיק מה שהיה מוחלט כן בעל פה באספת הנציגים בהסכמת רובם או כולם. ב. היות שלפי דעתנו פסולים הם על פי הלכה אין צריך על זה הסכמת הקהל".

בתגובה לדברי הרבנים ש"אין צריך על זה הסכמת הקהל" כותב להם הרבי: "בנידון זה וכיוצא בזה – צריכה להיות הסכמה זו, כי (כאמרי בעבר) מפורסם שנבחרו במקום הררשז"ד [הרב ר' זלמן שמעון דבורקין] ע"ה (יבדלו לח"ט) ולא נשמע כלל שהתערב בהנהגת הקהלה. ומה הי' "חסר" אם היו אומרים טעמיהם להועד שנבחר על זה בתור באי-כח הקהל – שהם יחליטו ויפרסמו. עתה שכבר פרסמו לא כדאי צוריקציען עוד בזה ונוגע לעתיד". באותו מענה כתב הרבי "ונוגע לעתיד", וכעת נראה שלזה בדיוק התכוון הרבי באותו מענה.

היות שהרב אזדאבא הוא ידיד טוב שלי, והוא מהרבנים חברי הבד"צ שהינם החשובים ביותר בשכונה, צר לי מאוד שאנשים בעלי אינטרסים ובעלי מחלוקת מסתובבים לידו ומערבים בדברים בלתי נכונים.

הכבוד הגדול שהקהילה רוחשת לרבני שכונת קראון הייטס, נובע מדבריו של הרבי אודותם, שהם "אביר שאבירים" וכו' וכו'. ואותו רבי, שהעצים את כוחם של הרבנים נבחרי הציבור, קבע גם שהם אינם יכולים להתערב בתהליך הבחירות. לכן פלא בעיני שאכן הרב אזדאבא חתם על מכתב נגד הבחירות.

בטח כולם זוכרים, שבאותה תקופה ניסו כמה עסקנים לבטל כליל את עניין הבחירות לוועד הקהל, וגייסו לשם כך את הרב יצחק הכהן הענדל ע"ה, רב קהילת חב"ד במונטריאול. הרב הענדל, שהיה בביקור בניו-יורק כתב פסק הלכתי הקובע כי אין לערוך בחירות לוועד בקהל. לאחר שהפסק הגיע לידיעת הרבי, קרא הרבי להרב הענדל, ושאל אותו "מהיכן דנתוני?". הרבי הורה לו להאריך את שהותו בניו-יורק ביום נוסף, ולשנות את פסק הדין. מהסיפור הזה, רואים שדעתו של הרבי היא, שהרבנים לא יצאו נגד הבחירות.

ובפרט שמדובר בנושא שאין בו חילוקי דעות. שהרי לכל הדעות צריכים לערוך בחירות כל שלוש שנים, וכך גם לפי חוקי הביילוס של וועד הקהל.

כולם מחויבים כמובן לכבד את הרבנים, אבל בעניין הזה יש כלל ברור ש"דברי הרב ודברי התלמיד – דברי מי שומעים", ולאחר שהרבי הביע דעתו באופן ברור שהרבנים אינם יכולים להתערב בתהליך הבחירות, ולאידך הביע את דעתו ברור בעד קיום הבחירות – עלינו להשתתף בבחירות כרצון הרבי. כל מי שיש לו זכות בחירה צריך לדעת שזאת זכות וחובה שניתנה לו מהרבי, ואין לאף אחד רשות לקחת ממנו את הזכות והחובה הזאת. לכן אלך להצביע, ואני קורא לכל תושבי השכונה לנצל את הזכות והחובה שניתנה להם מאת הרבי, ולהגיע להצביע ביום הבחירות.

● הרב אזדאבא חתום על המכתב, שנכתב ביום חמישי כ' אייר. במכתבו מעלה הרב אזדאבא כמה טענות, שהעיקרית שבהן היא: שאין טעם לעריכת בחירות, כאשר הרב שווי פוסל נציגים שנבחרים על ידי הציבור.

ראשית, המציאות בה חבר הבד"צ פוסל את נבחרי הציבור החלה כאשר הרב  אזדאבא פסל את ר' יעקב הרצוג מלכהן כחבר וועד הקהל, הפסיק להכיר בו כחבר וועד הקהל, וקרא לו להתפטר מתפקידו. כמו כן פסל הרב אזדאבא את ר' לייביש נאש מלכהן כחבר וועד הקהל. אחר-כך החלה הפרשיה עם ר' משה רובשקין, שסירב להגיע לדין-תורה, עד שהרב שווי פסק שאינו יכול לכהן כיו"ר וועד הקהל עד שיגיע לדין תורה.

בהמשך היה המקרה עם הנציגים: הנציגים שמארגנים את הבחירות נבחרו באופן חוקי לפני 3 שנים. על פי חוקי וועד הקהל, לנציגים יש סמכות לדרוש ולקבל את החשבונות הכספיים של וועד הקהל, כדי לוודא שהחשבונות מתנהלים כדין. לפני כשנתיים, לאחר שהתגלו חשדות לאי-סדרים כספיים בחשבונות וועד הקהל, פנו הנציגים ליו"ר וועד הקהל וביקשו ממנו להציג לפניהם את החשבונות. הוא סירב להציג את החשבונות, וכדי לסכל את הניסיונות לחשיפת האמת – הזמין לביתו מתפללים מכמה בתי כנסת בשכונה, שקרובים לדעתו, והכתיר אותם לחברי ארגון הנציגים... חברי ארגון הנציגים הרשמיים הזמינו את הקבוצה המתחזה לדין-תורה, והללו סירבו להגיע לדין תורה.

ברור שבמצב שנוצר, כאשר שני קבוצות טוענים לכתר, והקבוצה השניה אינה מוכנה להגיע לדין-תורה – הנציגים הרשמיים הם חברי הקבוצה המוחזקת, שהתמנו באופן חוקי לחלוטין.

דווקא לאור המציאות העגומה הזאת, החליטו הנציגים בטרם פתיחת תהליך הבחירות לבקש מהרב אזדאבא ומהרב שווי לחתום על הצהרה בזו הלשון: "בהתאם להוראת הרבי בקשר לבחירות של וועד הקהל ונציגי הקהילה, הנני מקבל על עצמי את החלטת נציגי הציבור והקהל בבחירות לוועד הקהל". ידוע לי שהרב שווי חתם על ההצהרה, ואילו הרב אזדאבא סירב לחתום.

לאור עובדה זו, תמוה בעיני שהרב אזדאבא אכן תולה את התנגדותו לבחירות בטענה זו. 

● כותב הרב אזדאבא, שהקבוצה השניה של הנציגים שלחה הזמנה לדין תורה לקבוצה הראשונה.

המציאות הייתה הפוכה. לאחר שנודע לנציגים הרשמיים שיו"ר וועד הקהל מנסה להקים קבוצה חדשה של נציגים כדי להתחמק מחובתו לדווח על החשבונות הכספיים של קופת וועד הקהל – הם קראו לחברי הקבוצה החדשה לדין תורה. הללו התייעצו עם הרב אזדאבא, שלמרבה הפלא הורה להם שלא להיענות להזמנה לדין-תורה.

לכן מוזר מאוד שכעת, לאחר שהנציגים הרשמיים הכריזו על תהליך הבחירות, ור' משה רובשקין מנסה לעצור את הבחירות באמצעות ה'נציגים' שהוא הקים – כותב הרב אזדאבא שהנציגים הרשמיים הם הנתבעים לדין תורה.

עוד יותר מוזר לשמוע שתאריך המכתב הוא מכ' אייר. הרי גם לפי דברי הרב אזדאבא, שאי-אפשר לערוך את הבחירות כל עוד הנציגים הרשמיים לא הגיעו לדין תורה עם המתיימרים להיות נציגים – איך אפשר להוציא את המכתב ביום חמישי כ' אייר, כאשר הרב אזדאבא עצמו קבע את תאריך הדיון בין שני קבוצות הנציגים ליום ראשון כ"ג באייר? האם חרץ הרב אזדאבא את הדין לפני הדיון? 

● כותב הרב אזדאבא במכתבו "ועוד וגם זה עיקר: בין המועמדים שאושרו, כפי שנתפרסם לאחרונה, יש כמה מהם שפגעו באופן גס בכבוד מי שנתמנו על הציבור וכו' וכו' ונפסלו על בסיס של הלכה מלהתמנות על הציבור, והיתכן שהם אלו שנותנים להם האפשריות להיות מנהיגי הקהל, "חוטא נשכר"".

א. על זה בדיוק היה מענה הרבי בשנת תשמ"ו, כאשר הרבנים ביקש לפסול מועמדים ונימקו זאת בדיוק במילים האלה: "היות שלפי דעתנו פסולים הם על פי הלכה - אין צריך על זה הסכמת הקהל". ועל זה בדיוק ענה הרבי שאל לרבנים להתערב בתחום זה, ואם יש להם מה לומר – שיאמרו זאת לוועדת הבחירות, והם יחליטו. הדברים ברורים כשמש, ומילותיו של הרבי בסוף המענה "ונוגע לעתיד" זועקות כעת שבעתיים.

ב. הרב אזדאבא עצמו טוען שאי אפשר לקיים בחירות כל עוד רב אחד פוסל מועמדים. תמוה בעיני שבאותו מכתב עצמו מביע הרב אזדאבא את דעתו שיש לפסול כבר עכשיו כמה מהמועמדים.

ג. לגופו של עניין, שכותב "שפגעו באופן גס בכבוד מי שנתמנו על הציבור" – אינני רוצה להיכנס לפרשיה כואבת זו, אם בכלל התמנו על הציבור על פי הלכה... ודייקו בלשונם שכתבו ש"נתמנו על הציבור", ולא "על ידי הציבור"...

● במכתבו מתייחס הרב אזדאבא לפילוג הקיים בבית הדין, וקובע כי במצב הקיים אין אפשרות לקיים דיון בבית הדין, כיוון ששני הרבנים אינם יושבים יחד לדיני תורה. מכיוון שכך, כותב הרב אזדאבא, אי אפשר לקיים בחירות במצב הקיים שהרי על פי חוקי וועד הקהל נכתב שכל סכסוך יובא להכרעתו של בית הדין, "וכאשר יקום איזה סכסוך כנ"ל, אזי אין פתרון".

אין ספק שהמצב העכשווי אינו טוב. אבל מה הפתרון? להשאיר את וועד הקהל הקיים? הרי עליהם יש כמה וכמה תביעות לדין תורה, שלפי חוקי וועד הקהל צריכים להתברר בבית הדין, והם אינם מתבררים בגלל המצב הקיים.

הפתרון היחידי למצב הוא, שהרבנים יציעו את חילוקי הדיעות שלהם בזבל"א, דהיינו שכל אחד יבחר רב אחד, ושני הרבנים יבחרו את הרב השלישי המקובל עליהם, כפי המקובל בקהילות ישראל מקדמת דנא, והם יכריעו על פי תורה בכל חילוקי הדיעות שבין שני הרבנים, ויבוא השלום סוף סוף למחננו.

בתשובותיו של הרבי ראינו כמה וכמה פעמים שכאשר היו חילוקי דיעות, הפנה הרבי את הצדדים להתדיין בפני זבל"א. גם הבד"צ של קראון הייטס שלח פעמים רבות את הצדדים לזבל"א, וכך צריך להיות גם במקרה הזה.

ואכן, בשנה שעברה חתמו כאלף וחמש מאות מתושבי השכונה על פנייה לרבני השכונה, בה ביקשו מהרבנים לברר את חילוקי הדיעות ביניהם בזבל"א. הפנייה הוגשה לשני הרבנים במקביל. למיטב ידיעתי, הרב שווי הודיע מיד לנציגי הציבור שמסרו לידיו את הפנייה, כי הוא מוכן ומזומן בכל עת ללכת לזבל"א. לעומת זאת הרב אזדאבא אמר שאינו מסכים ללכת לדיון בזבל"א.

גם בימים אלה ממש שלח הרב שווי מכתב לבית דין "בית יוסף" שבבורו-פארק, שמוגדר על ידי הרב אזדאבא כ"בית דין נייטראלי", בו הבהיר כי הוא מוכן להתדיין בפני זבל"א. נכון לרגע זה, ממתין בית הדין לרב אזדאבא, שיאשר בכתב את הסכמתו להתדיין בזבל"א.

לצערי אני נאלץ לומר את האמת גלויות: די למצב הנוכחי! המצב הרוחני בשכונה מידרדר מיום ליום, כבוד הבד"צ והרבנות נרמס בראש חוצות, והכל בגלל שלא רוצים ללכת להתדיין בזבל"א! היכן האחריות כלפי השכונה?!

מכיוון שהרב שווי הביע כמה וכמה פעמים את הסכמנו ורצונו להתדיין בזבל"א, ואף התחייב בכתב לקיים את פסק הדין של הרבנים בהרכב זבל"א – אני נאלץ בזאת לפנות לרב אזדאבא: למען השכונה הקדושה, מוכרח הרב אזדאבא לעשות כפי שההלכה מורה במקרים כאלה - לחתום על שטר בוררות בזבל"א, ולהתחיל תכף ומיד בהרצאת הטענות לפני הזבל"א. אין לי ספק שצעד כזה יחזיר את כבוד הבד"צ והרבנות האבוד בשכונתנו. ואם אין בכוחו של הרב אזדאבא להתחייב לזבל"א, עדיף שיתפטר מאשר יסחב את השכונה כולה למצב רוחני בלתי-נסבל.

אגב, במכתבו של הרב אזדאבא מואשם הרב שווי בפילוג הבד"צ. קצת מוזר לקרוא את הדברים האלה, לאור העובדה הידועה לכולם, שוועד הקהל הקיים הוא זה שזרק את הרב שווי מבית הדין, החליף את כל המנעולים והפסיק לשלם לו משכורת. הם אילצו אותו לפתוח משרד חדש, ואחר-כך כך מתלוננים על "בל תתגודדו"? (בנידון דידן אין כל איסור של "לא תתגודדו", ומי שסומך דעתו על דברי הרמב"ם, לא ירד לעומקם של דברים, וכבר כתבתי בזה תשובה ארוכה, ואין כאן מקומו).

כואב הלב שזה המצב בשכונתנו, אבל כעת יש לפנינו את האפשרות לתקן, ולפתוח פתח לתיקון אמתי של המצב, באמצעות בחירת מועמדים חדשים, שאינם נגועים בפוליטיקה הנוכחית, ויש לצפות שהם יידעו לכבד את שני הרבנים הנבחרים, ומתוך עמדה של כבוד הדדי יצליחו בסייעתא דשמייא להביא את שני הרבנים לעמק השווה.

לכן זכות וחוב קדוש על כל אחד מתושבי השכונה, בעלי זכות ההצבעה, לבוא ביום ראשון ולבחור את חברי וועד הקהל החדשים, ובעזרת ה' יעשו ויצליחו!